רפואת עיניים אופטיקה
 

היפרדות רשתית, הפרדות הרשתית, קרע ברשתית


מאת: פרופ' גיורא טרייסטר, פרופ' ענת לבנשטיין

היפרדות רשתית הוא מצב בו רשתית העין נפרדת מקיר גלגל העין עקב קרע שנוצר בה. ברב המקרים ניתן לטפל במצב זה על ידי ניתוח חיגור או הזרקת גז. לעתים יש לבצע ניתוח מסובך יותר הנקרא ויטרקטומיה.
 

הרשתית היא רקמת עצב המרפדת את קיר גלגל העין. כמו הפילם במצלמה, הרשתית אחראית להפוך את התמונה המגיעה כאנרגיה של אור לאנרגיה חשמלית ולהעבירה אל המוח. מרכז הרשתית נקרא המקולה, וזהו האזור האחראי על ראיית פרטים כולל קריאה, זיהוי פנים וכו'. הרשתית ההיקפית מאפשרת לראות את החלק ההיקפי של שדה הראייה. בהיפרדות רשתית, הרשתית זזה מהחיגור שלה לקיר גלגל העין. במצב זה היא מנותקת מאספקת הדם שלה וממקור התזונה שלה. ללא טיפול ניתוח הרשתית תתנוון והראייה תידרדר באופן לא הפיך.
 

                          היפרדות רשתית              הפרדות רשתית

תמונה ימנית - קרע ברשתית והפרדות רשתית סביבו
תמונה שמאלית - הפרדות שלמה של הרשתית



היפרדות רשתית מתרחשת כאשר הזגוגית נפרדת מחיגור לרשתית. הזגוגית הנה ג'ל הממלא את חלל העין. הג'ל הזה נהייה נוזלי עם הגיל, ובסופו של דבר ניתק מהחיגור הצמוד שלו לרשתית. זה נקרא היפרדות אחורית של הזגוגית, וקורה בשלב מסוים בחיים ברב האנשים, בדרך כלל בין גיל 40 ו 70. כאשר מתרחשת הינתקות אחורית כזו של הזגוגית, לעתים קרובות אנו מבחינים בעכירויות בזגוגית, הצפות בעין. אלה נראות כנקודות, כתמים או קוים בשדה הראייה שלנו, הזזים עם תנועת העין. לעתים קרובות האדם מתלונן על זבוב או עכביש בשדה הראייה שלו. לעתים קרובות מצב זה מלווה בראיית הבזקים או ‘‘ברקים’‘ אשר נובעים מכך שהזגוגית מפעילה משיכה על הרשתית.

אם נמשך גם כלי דם יכול להיווצר דימום בזגוגית, עם או בלי קרע ברשתית. אם הזגוגית מחוברת לרשתית בחוזקה, או אם הרשתית דקה במיוחד הרי שבזמן משיכה זו תתכן היווצרות קרע ברשתית. אם באמת נוצר קרע ברשתית, נוזלים יכולים להיכנס דרך הקרע מהזגוגית (שכאמור היא יותר נוזלית) אל מתחת הרשתית. הרשתית אז תיפרד מהרקמות שמתחתיה ותיווצר היפרדות של הרשתית. השכיחות של היפרדות רשתית באוכלוסייה הכללית היא 1:10,000.  יש לציין שהינתקות אחורית של הזגוגית קורת באופן שכיח יותר ומוקדם יותר בחולים עם קוצר ראייה, בחולים שעברו ניתוח תוך-עיני ובחולים שעברו חבלה בעין. בחולים אלה ישנם גם יותר אזורים דקים ברשתית שנוטים להיקרע עם היווצרות הינתקות הזגוגית. לכן השכיחות של היפרדות רשתית גדולה יותר בחולים אלה.
 

סימנים וסימפטומים:
לעתים, ההינתקות האחורית של הזגוגית מתרחשת ללא סימנים וסימפטומים, ולעתים העכירויות בזגוגית גורמות הפרעה קשה לחולה. כאמור, במצבים אלה החולה רואה עכירויות צפות, מעין ‘‘זבוב’‘ או ‘‘עכביש’‘ או הפרעה אחרת. אם הזגוגית מושכת את הרשתית בחוזקה, החולה חווה לעתים תופעה של ברקים או הבזקים. אם נוצרת היפרדות רשתית, הרי שבתחילה תתכן הפרעה בשדה הראייה ההיקפי, והחולה עלול להתלונן על הפרעה, מעין צל או מסך בשדה הראייה. ללא טיפול, הצל מתקדם לכיוון מרכז שדה הראייה. כאשר ההיפרדות מגיעה לאזור מרכז הראייה, תהייה גם ירידה בחדות הראייה המרכזית. ללא טיפול, רב ההיפרדויות יתפשטו לכל הרשתית ויגרמו לאיבוד חמור ולא הפיך של הראייה היפרדות שלמה של הרשתית.
 

אבחון:
כדי לאבחן את המחלה בזמן, הרי שעל כל חולה המתלונן על עכירויות חדשות בזגוגית, אם הן מלוות או לא מלוות בהבזקים, וכמובן כל חולה המתלונן על הפרעה בשדה הראייה או על ירידה בראייה, להיבדק על ידי רופא עיניים. הבדיקה צריכה לכלול בדיקה של חדות הראייה, ובדיקה של הרשתית על כל היקפה עם אישונים מורחבים עם עדשה מגדילה. במקרה שהייתה משיכה על כלי דם (עם או בלי קרע) ונוצר דימום בזגוגית, לעתים איננו יכולים לראות את הרשתית ועלינו לבצע בדיקת אולטראסאונד של העין.

מניעה: 
הבעיה העיקרית הגורמת לעתים לאיחור באבחון, נובעת מכך שהיווצרות קרעים ברשתית או היפרדות רשתית אינם מלווים כלל בכאב. לכן, לעתים קרובות החולים אינם מפרשים נכון את הסימנים ואינם פונים לבדיקה בזמן. המניעה החשובה ביותר היא בדיקה של רופא עיניים עם הרחבת אישונים במקרה של סימנים של הופעת עכירויות צפות או הבזקים. בדיקה בזמן מאפשרת זיהוי קרעים וטיפול בהם לפני שנוצרת היפרדות רשתית. אם בבדיקה הראשונה לא נמצא קרע ברשתית, עדיין יש לעבור בדיקה חוזרת שבוע עד שבועיים אחרי הבדיקה הראשונה.
 

טיפול:
אם מזהים את הקרע לפני שנוצרת היפרדות רשתית, כלומר כאשר הרשתית עוד צמודה אפשר לטפל בו על ידי ביצוע לייזר ברשתית. הלייזר יוצר כוויות המקיפות את הקרע. הכוויות יוצרות בסופו של דבר צלקת. זה מונע מנוזלים להיכנס דרך הקרע אל מתחת הרשתית. כאשר יש כבר היפרדות של הרשתית אין כבר אפשרות לעשות לייזר. לכן, מאד חשוב אם יש סימנים של הינתקות אחורית של הזגוגית כמו עכירויות צפות או הבזקים לעבור בדיקת עיניים. לעתים קורה שכאשר בודקים את החולה בפעם הראשונה כבר קיימת היפרדות של הרשתית. במקרים אלה אין מנוס מניתוח.
 

ברב המקרים ניתן לבצע ניתוח חיגור. בניתוח חיגור מטפלים בקרע על ידי הקפאה שלו. ההקפאה יוצרת תהליך דלקתי, ובהמשך תהליך צלקתי. כדי שהצלקת תוכל אמנם לחבר בין קיר גלגל העין לבין הרשתית יש לקרב את קיר גלגל העין אל הרשתית המופרדת. זה מבוצע על ידי תפירת חגורה מסיליקון קשיח סביב גלגל העין. ניתוח זה מצליח להצמיד את הרשתית ב-95% מהמקרים בניתוח ראשון. שיטה שנייה להצמדת הרשתית היא על ידי הזרקת גז לתוך העין. במקרה זה גם מבצעים הקפאה של אזור הקרע, אולם במקום לתפור חגורה סביב גלגל העין, מזריקים לתוך העין גז. הגז מתמקם באזור הקרע וסוגר אותו. מאחר וכמות הגז שיכולה להיות מוזרקת לעין היא מוגבלת, משתמשים בגז מתפשט, כלומר גז שניתן להזריק בכמות קטנה והוא מתפשט במידה מספקת שתסגור את הקרע. מאחר והגז הוא קל ועולה למעלה, ניתן לבצע סוג זה של טיפול רק בקרעים הממוקמים במחצית העליונה של העין. טיפול זה מצליח להצמיד את הרשתית בכ-85% מהמקרים.
 

במקרים מסוימים אף אחת משתי דרכים אלה אינן יכולות להצמיד את הרשתית ויש לבצע ניתוח זגוגית הנקרא ויטרקטומיה (Vitrectomy). בניתוח זה אנו נכנסים לתוך העין עם נוזלים, מכשיר חיתוך ואור, ומסלקים את זגוגית העין תוך כדי טיפול ברקמת צלקת שהפריעה להצמדת הרשתית. ניתוח זה מסובך יותר, דורש מיומנות וכרוך בסיבוכים אולם בעזרתו מצליחים להצמיד את הרשתית ברב המקרים בהם ניתוח לא היה מוצלח בשיטות הקודמות.



למידע על מחלות רשתית על פי הרפואה הסינית לחץ כאן


 

אודות |  | פרסום |    | שימוש באתר |    | יועץ רפואי - ד"ר משה מלכין |
All rights reserved © כל הזכויות שמורות לנקודת מבט